הסימנים

  כל הסימנים הם כשהאורטיקריה "חיה".

כשהמחלה "רדומה" - הסימנים לא מופיעים, והעור חלק ויפה.

למדתי, שכשהרפואה לא יודעת מקור המחלה - אומרים שזה מלחץ נפשי. המחלה הופיע גם בזמנים רגועים וטובים.

הסימנים הם בדרך כלל מזוהים כחבורות  וכטבעות שלפעמים נשארים קטנים בין אחד לחמש מילימטר או גדול מזה, החבורות/הטבעות  גדולות נוטות להירפא מהאמצע ואפשר לראות אותן כטבעות, בדרך כלל הן באות ונעלמות ולפעמים יכולות להשאר רק למספר שעות ולהעלם כלעומת שבאו ולחזור שוב במקום אחר, אם חבורה נשארת יותר מעשרים וארבע שעות צריך לחשוב על איבחון עמוק 

 לפעמים זה מתחיל כמו עקיצה מיתוש, ולפעמים בגודל גדול יותר. גירוד קל באוזניים, או בקרקפת, הנפיחות גודלת מהר ויכולה להגיע לגודל של "כדור טניס". כאילו שמתחת לעור ישנו כדור טניס. הנפיחות הזו משנה צבע, מתחילה בצבע לבן והופכת לצבע ורוד אדום. מסביב לנפיחות נשאר הצבע הלבן ויוצר מעין קשת בצבע אדום 

זה יכול להופיע על העפעפיים, יכול להופיע בכפות הרגליים ואז יש תחושה כאילו הולכים על כדורים/ביצים וקשה ללכת או לעמוד, קשה יותר לגרד בכפות הרגליים. זה יכול להופיע בתוך השיער, על הקרקפת ובכל מקום אחר בגוף. בבטן, בגב, ברגליים, בצוואר ובכל מקום 

יתכן מצב שהמחלה תופיע בתוך הגוף, כלומר: בחלק הפנימי של הרגל, אז המצב יותר קשה, כי כואבת הרגל ואי אפשר לגרד, אי אפשר ללכת או לעמוד והכאב הוא פנימי. הרגל בתחושה שאי אפשר ללכת ולא יודעים בדיוק איפה מקור הכאב כי הכאב הפנימי מקרין לכל הרגל. אפשר בערך למקם את הכאב אבל אי אפשר להצביע בדיוק איפה יושבת הנפיחות 

היו לי מצבים שקיבלתי את המחלה בדיוק בחלק הפנימי של הברך. לא יכולתי לגעת בכאב אבל ידעתי שהמחלה תפסה אותי בברך.

העור שלי רגיש לכל נגיעה. כל נגיעה של ציפורן או עט או מסרק על העור מיד המחלה מתעוררת. חזיה או חגורה, או בגד שנוגע בעור בצורה ישירה, גורם לגירוי המחלה.  אני נאלצת להסתובב בבית עם שמלה רחבה לגופי בלי שום דבר מתחת כדי לא להביא את המחלה להתפרצות.

הסיבה שה”אורטיקריה” לא ברורה לעיתים מאוד רחוקה, וצריך חקירה דיאגנוזיט, ורק לעיתים רחוקות ניתן לגלות את התשובה, בגלל ההגבלה העצמית שבטבע. ב”אורטיקריה” כרונית שהיא מחלה כרונית אפשר לשלול בדיקת טסט.

כדי להמשיך לחיות ולהחזיק את החיים יש להשלים עם המחלה ולקבל אותה וללמוד לחיות איתה, ולא להיגרר למצבי רוח דכאוניים, לישון הרבה ובנוחות מקסימלית מינימום 8-9 שעות שינה ללילה, מוזר עד כמה הגוף שלי היה מפתח “אורטיקריה” באמצע הלילה, אם הייתי נשארת ערה ה”אורטיקריה” לא היתה מחלימה, אם הייתי ממשיכה לישון הייתי מתעוררת כאילו כלום לא היה.